עיריית י-ם נ' מוסדות חינוך ע"ש מולא אור שרגא יזדי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' הש' מ' אביב) מיום 14.3.10, למנות אדריכל מומחה מטעם בית המשפט, כדי שיחווה דעתו ביחס לשאלה האם ניתן לשחזר בניין, אשר שימורו הוא הניצב במוקד ההליך העיקרי.

ואלה העובדות הדרושות לעניין: המשיבה, עמותה המנהלת תלמוד תורה, ביקשה כי ינתן לה היתר לבניית בית ספר במבנה המצוי בקרקע שבבעלותה ברחוב תלמודי אברהם 5 בירושלים (להלן – המבנה ו- הקרקע; בהתאמה). על הקרקע חלה תוכנית מס' 9032, הקובעת כי המבנה מיועד לשימור ולשיקום. ביום 24.3.09 ניתן ביחס למבנה היתר ל"שיקום ושימור בנין קיים ותוספת אגף ושתי קומות לבניין", כאשר אחד התנאים בו היה שימור ושיחזור החזית החיצונית, תוך מתן הוראות לשימור אופיו הארכיטקטוני של המבנה. להבטחת ביצוע עבודות השימור חתמה המשיבה על כתב התחייבות לביצוע כל עבודות השימור במבנה בהתאם להנחיות מהנדס העיר ומחלקת השימור במבקשת (להלן – העירייה) וכן הפקידה ערבות ביצוע בנקאית אוטונומית על סך 550,000 ₪ (להלן – ערבות הביצוע).

בחודש ספטמבר 2009, בעת ביצוע עבודות חפירה בקרקע, התמוטט קיר המבנה שנועד לשימור. בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר למידת ההרס שנגרמה לקיר ולמבנה. העירייה טענה כי המבנה נהרס כליל, בעוד המשיבה תיארה את המצב כהרס חלקי בלבד של החזית החיצונית. בעקבות זאת, פנתה העירייה לבנק מזרחי טפחות בבקשה לחילוט ערבות הביצוע.

ביום 30.10.09, טרם חולטה ערבות הביצוע, ולפי בקשת המשיבה, נתן בית המשפט קמא צו ארעי במעמד צד אחד, המונע את חילוט הערבות. ביום 8.11.09 הגישה המשיבה המרצת פתיחה, בגדרה נתבקש בית המשפט קמא להצהיר כי למשיבה עומדת הזכות לשחזר את חלק המבנה שנהרס בכוחות עצמה, תוך תיאום עם העירייה, חלף חילוט ערבות הביצוע. ביום 24.3.10 התקיים דיון מאוחד בבקשה למתן צו המניעה זמני ובהמרצת הפתיחה, ובסיומו קבע בית המשפט כי בטרם תוכרע הבקשה, ימונה מטעם בית המשפט אדריכל, מומחה לשימור, אשר יחווה דעתו האם ניתן לשחזר את המבנה. רק לאחר מכן, כך נקבע, תוכרע שאלת חילוט ערבות הביצוע.

כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור. בגדרה של הבקשה טוענת העירייה כי החלטת בית המשפט קמא ניתנה בחוסר סמכות, באשר שאלת האפשרות לשחזורו של המבנה היא שאלה תכנונית, שבינה לבין שאלת חילוטה של הערבות הבנקאית אין כל קשר. העירייה אף הסבירה, כי כספי הערבות יופנו לביצוע פעולות הצלה לשרידי המבנה: מיספור ופירוק של האבנים שנותרו, הובלתן ואחסנתן, ליווי העבודה על-ידי אדריכל מטעם העירייה וכן גידור האתר והצבת שמירה.

שבוע לאחר שהוגשה בקשת רשות הערעור, ועוד טרם נקבע השופט שידון בה, הוגשה לתיק בית המשפט קמא חוות דעתו של אדריכל א. צבי שפלטר, שמונה כמומחה לשימור מטעם בית המשפט. בחוות הדעת מתאר המומחה את מצב הדברים בשטח, ולפיו נהרסה לחלוטין הקומה העליונה של המבנה, נהרס רום הקיר של הקומה הנמוכה וכן רום שני חלונות. המומחה לא מצא כי בוצעה עבודת מספור של האבנים שפורקו. כן מציין המומחה כי המצב הנוכחי אינו מתאים לתוכנית החלה על המקרקעין, להיתר הבניה ולהנחיות השימור והפירוק. עם זאת הוא מוסיף, כי את הקומה התחתונה של המבנה ניתן יהיה לשחזר באופן מדויק, ואת הקומה העליונה ניתן יהיה לשחזר בקירוב, בדומה לפרטי בנייה שבבניין סמוך ובאמצעות אבני החזית שנהרסה אשר נותרו במקום.

בתשובתה לבקשת רשות הערעור טוענת המשיבה, כי מאחר שבית המשפט קמא טרם הכריע בבקשה לצו המניעה הזמני, הרי שבקשת רשות הערעור היא מוקדמת. באופן קוטבי היא גם טוענת, כי משהגיש המומחה את חוות דעתו לתיק בית המשפט, הרי שמדובר במעשה עשוי, המייתר את הבקשה דנן.

צודקת המשיבה בטענתה, כי משהוגשה חוות דעתו של המומחה לשימור לתיק בית המשפט קמא, הועם הצורך בבקשת רשות הערעור כנגד ההחלטה האופרטיבית בדבר הכנת חוות דעת. עם זאת רואה אני לנכון להבהיר כי מקובלת עליי טענת העירייה כי חוות הדעת אכן איננה נחוצה לצורך הכרעה בשאלה הניצבת במוקד ההליך העיקרי והליך הביניים שבפני בית המשפט קמא, היא שאלת חילוטה של הערבות הבנקאית. מאחר שאין מחלוקת כי ערבות הביצוע שהפקידה המשיבה היא ערבות בנקאית אוטונומית, הרי שהשאלה היחידה שבה יש להכריע, הינה האם התקיים בענייננו אחד משני החריגים שנקבעו בפסיקה למניעת חילוטה של ערבות שכזו (ראו: בר"מ 11411/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה "דרום יהודה" נ' חברת חופרי ר. אבוקוש בע"מ, פורסם במאגרים, 11.6.06 וכן ראו את האסמכתאות המובאות שם, בפסקה 5). לעניין זה, אין רלוונטיות לשאלת האפשרות המעשית לשחזר את המבנה.

בנסיבותיו של המקרה דנן, בית המשפט קמא טרם בחן את שאלת התקיימות החריגים לעיקרון העצמאות של הערבות העצמאית האוטונומית, טרם הכריע בבקשת המשיבה למתן צו מניעה זמני כנגד חילוט הערבות, ולמעשה, התיק מתנהל מכוחו של סעד ארעי שניתן בשעתו במעמד צד אחד. מצב זה אינו רצוי ואף אינו עולה בקנה אחד עם מצוות הוראת תקנה 373 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. עיון בתיק בית המשפט אף מעורר את השאלה האם ניתנו הבטוחות והערבונות הנחוצים לצורך מתן הסעד הזמני המבוקש. לאחר שתינתן החלטה מנומקת בבקשה, יוכלו הצדדים לכלכל צעדיהם באשר לאופן המשך ניהולו של ההליך.

הנה כי כן, חוות הדעת איננה נחוצה לצורך מתן החלטה בבקשה לצו מניעה זמני, באשר עניינה של בקשה זו הוא בשאלה האם מתקיימים החריגים לעיקרון העצמאות של הערבות העצמאית האוטונומית. עם זאת, משהוגשה חוות דעתו של המומחה לתיק בית המשפט, אין עוד טעם להתערב בהחלטה בדבר מינויו, ויתכן שאף יהיה בה כדי לקדם מציאת פתרונות מעשיים למחלוקת שנפלה בין הצדדים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות עניין זה, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אלול תש"ע, 24 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: